הכרעת דין בתיק ת"פ 59156-11-10 - פסקדין

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סכין שלא כדין בניגוד להוראות סעיף 186 (א) לחוק העונשין תשל"ז - 1977.
   כנטען בכתב האישום, ביום 13.8.10 בסמוך לשעה 16:50 החזיק הנאשם ברכבו, בעת שחנה בחניית בריכת מרחבים באופקים, סכין בסמוך למושב הנהג בדלת הרכב, כאשר הוא לא הוכיח כי החזיק בה למטרה כשרה.
2. החלטתי לזכות את הנאשם.
3. ההגנה הסכימה להגשת כל חומר החקירה, בכפוף לעדויות בלתי קבילות. חומר החקירה הוגש וסומן ת/1 - ת/6, ממנו עולה התמונה כדלקמן:

                                 א.            ת/5 הוא דו"ח הפעולה של השוטר אריק שמעון, ממנו עולה שכאשר התבקש הנאשם לפתוח את הרכב על מנת לבצע בו חיפוש, סירב תחילה, ולאחר מכן הבלש טימסית לקח את מפתחות הרכב וביצע חיפוש יחד עם הנאשם ותפס את הסכין בסמוך למושב הנהג.

                                  ב.            ת/3 הוא הדו"ח של השוטר רפי טימסית ממנו עולה כי כאשר ביקשו השוטרים מהנאשם להזדהות, הוא הכניס את פלג גופו העליון לרכב על מנת להציג תעודת זהות ואז זיהה השוטר את הסכין המונחת בדופן הדלת.     
ת/4 הוא צילום הסכין שנתפסה.           

                                  ג.             ת/1 הוא דו"ח הפעולה של הסיירת רחל פרץ. מהדו"ח עולה כי נעשה חיפוש ברכב של הנאשם בנוכחותו ובהסכמתו ונמצאה סכין מטבח שחורה בתא של חלון דלת הנהג. הנאשם טען כי הסכין שייכת לו וכי היא משמשת לחיתוך לחם.

                                  ד.            ת/2 הוא דו"ח העיכוב שערכה השוטרת, ממנו עולה כי כאשר עוכב הנאשם תגובתו הייתה " רציתי לחתוך לחם".

                                 ה.            ת/6 הוא הודעת הנאשם במשטרת אופקים באותו יום בשעה 17:46, קרוב לשעה לאחר תפיסת הסכין.        
בפתח ההודעה משיב הנאשם לחוקר: " אני רוצה להגיד שאני עובד עצמאי, מרכיב מזגנים, יש לי כל האוטו מלא כלים עבודה (צ"ל כלי עבודה) ו(ה) סכין אחד מכלי העבודה ואין לי שום מטרה אחרת להשתמש בסכין" (ת/6 ש' 1-2). כאשר נשאל הנאשם מה הוא עושה עם הסכין בעבודה, השיב שהוא חותך צינורות וכל מיני דברים נוספים לעבודה שלו.   
כאשר נשאל מדוע לסיירים אמר שהסכין מיועדת לחיתוך לחם, השיב שלפעמים הוא חותך בעזרתה גם לחם.           
הנאשם נשאל היכן הוא עובד במזגנים, והשיב כי הוא עצמאי, שותף עם בחור אחר בחברה ועוזר לו, אולם סירב למסור את שמו של אותו אדם שהציג כשותפו בעבודת המזגנים (ת/6 שורות 12-18).

4. בדיון ביום 11.1.12 נשמעה פרשת ההגנה בתיק.   
   הנאשם בעדותו ציין כי כאשר שהה בבריכה, חש כי אחד השוטרים כל הזמן עוקב אחריו. כאשר ביקש לצאת מהבריכה, ביקש ממנו השוטר להזדהות, אז הלך הנאשם לרכב להביא את תעודת הזהות. כאשר הוא פתח את דלת הרכב הבחין השוטר בסכין שהייתה במגירה, שם הוא מניח את כלי העבודה שלו. הנאשם טען כי בגלל שהתרגז על השוטר שעקב אחריו ועצר אותו על עניין של מה בכך, השיב לו שהסכין מיועדת לחיתוך לחם. הנאשם שב וחזר על טענתו בהודעה במשטרה, כי הסכין מיועדת לעבודה בהתקנת מזגנים, וכי ברכב היו כלי עבודה נוספים, פליירים, מפתח שוודי ועוד.            
   בחקירתו הנגדית הוא שב וציין כי בזירה לא אמר כי הסכין מיועדת לעבודה במזגנים, כיוון שהיה כעוס (ע' 6 ש' 1 לפרוטוקול).      
   הנאשם נשאל באיזה תקופה עבד במזגנים וציין כי מדובר היה בחודשיים וחצי, כי הוא סייע בעבודה לחברו דימה, אשר היה משלם לו עבור עזרה זו. כאשר נשאל הנאשם מדוע אמר בחקירה כי הוא עבד כעצמאי, הוא השיב כי אולי לא הגדיר זאת נכון. כשנשאל הנאשם מדוע בחקירה לא חשף את שמו של דימה, הוא לא ידע להשיב ואמר שהוא מצטער על כך. הנאשם הוסיף וציין כי ברכב היה ארגז של כלי עבודה. הוא נשאל מדוע הסכין הייתה בדלת של הנהג ולא בארגז של כלי העבודה, והשיב כי אולי הוא השתמש בו ולאחר מכן שם אותו בדלת. הוא ציין כי הסכין היה לעיתים בארגז הכלים ולעיתים בדלת (ע' 6 ש' 31 לפרוטוקול). לדבריו, באותו מקום בדלת היו גם מברג ומפתח ברגים. כבר עתה אציין כי טענה זו לא נבדקה ע"י המשטרה.
5.  מטעם ההגנה העיד עד הגנה נוסף, מר דמיטרי קודלובסקי (להלן: " דימה").          
   דימה העיד כי הוא עובד כבר שש שנים בהתקנת מזגנים. בתחילת שנת 2010 עבד בחברה בהתקנת המזגנים, אולם בחודש אפריל עזב את החברה והחל לעבוד כעצמאי. הקיץ היה תקופה של לחץ ולכן הנאשם סייע לו, משום שאין לו רישיון נהיגה. לדבריו הנאשם עבד איתו שלושה או ארבעה חודשים בהתקנת מזגנים.